#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצג. מנין שיש שליחות בקדשים אף במקום שאינו שותף? 	"לרבי יונתן דכתיב ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים, ואחד מהם שוחט אותו בשליחות כולם וכתיב ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית, אם אינו ענין לשיש לו שותפות בו כיון שיש לכך פסוק אחר תנהו ענין להיכא דאין לו בו שותפות. וביארו התוס' (ד""ה ודילמא) דלרבי יהושע בן קרחה דאמר דכל ישראל אין יוצאים בפסח אחד א""כ האי ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל ר""ל דאחד שוחט פסחים הרבה וא""כ מפיק שפיר מפסוק זה דהיכא דליכא שותפות דמצי שחיט."	קידושין מב: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קצד. הכא אמרינן שיתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהם בית דין מעמידים להם אפוטרופוס לחוב ע""מ לזכות. וקשה שבמס' גיטין אמרינן דאין האפוטרופסים רשאין לחוב ע""מ לזכות ומה פירוש לחוב ע""מ לזכות? "	"תירצו התוס'(ד""ה אלא) דהתם מיירי בתביעת חובות שיש לאחרים עליהם ובהא ודאי אין רשאין דשמא לא יתבעום כשהם גדולים אבל כשהם תובעים בשביל היתומים כי הכא בחלוקה דקרקעות דכי גדלי נמי צריכים לחלוק בהא ודאי מעמידים אפטורופוס לחוב ע""מ לזכות. ובפירוש לחוב ע""מ לזכות כתב רש""י שאנו נעמידן לדון ולערער בשבילם לזכותם ולהנאתם ואם יתחייבו בדין מה שעשו עשו <sup>עז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עז.  והר""ן  (ד""ה דאמרינן)  כתב שבמס' גיטין הכונה היא דאם ירדו מתחילה לחוב אע""פ שזכו לבסוף לא עשו כלום דכל מידי דלית ליה לאפטרופוס למעבד אי עביד לא מהני, וכיוצא בזה מצינו בתלמוד לשון אחד על כוונות מתחלפות.</span>"	קידושין מב. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצה. למסקנא מה לומדים מונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו? 	"כתב רש""י (ד""ה אלא כדרבא) דלא זכות שלא בפניו גרידתא איכא למשמע מינה לגדולים אלא לאורויי נמי דלקטנים אפילו חובה הבאה מחמת זכות רשאים ב""ד לעשות ואפילו לא יהיה נוח להם בחלק שנפל לא יוכלו לחזור <sup>עח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עח.  והר""ן  (ד""ה וכ""ת)  כתב שלמסקנא לא תפשוט מינה שזכין לאדם שלא בפניו בדבר שאינו שלו, דהתם שלהם היתה וחלוקתן גילוי מילתא בעלמא היא וב""ד מעמידין אפטרופוס לכך.</span>"	קידושין מב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קצו. יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהם ב""ד מעמידים להם אפוטרופוס ובוררים להם חלק יפה. הגדילו האם יכולים למחות ברוחות או בטעות פחות משתות? "	"ברוחות לרב נחמן אמר שמואל יכולים למחות ולרב נחמן אין יכולים למחות. כתבו התוס' (ד""ה הא) דמחלוקתם גם באופן שטעו פחות משתות <sup>עט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עט.  והר""ן  (ד""ה ומדאמרינן)  כתב שדעת הרי""ף והרמב""ם דכל פחות משתות אין יכולים למחות דהוה ליה כשום הדיינים ממש.</span>"	קידושין מב ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצז. כיצד מתיישבת הסתירה בין דברי רבא אמר רב נחמן בכתובות ששליח כדיינים ומשמע דפחות משתות המקח קיים כדיינים לדברי רבא כאן שיכול לומר לשליח לתקוני שדרתיך ולא לעוותי? 	"כתבו התוס' (ד""ה אבל) שרשב""ם תירץ דהתם רבא משום דרב נחמן קאמר וליה לא ס""ל והכא משמיה דנפשיה. ור""ת מפרש דהתם מיירי בשליח הדיינים דאלמוהו רבנן להיות כמותם והכא מיירי בשליח דשויה הלוקח בעצמו אי נמי י""ל דנהי דקאמר התם שליח כדיינים והמקח קיים האונאה צריך להחזיר והכא נמי ה""ק לתקוני שדרתיך וכו' וצריך להחזיר האונאה ולא כשאר אדם דפחות משתות הויא מחילה."	קידושין תוס' מב: 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצח. האם יש ביטול מקח בהעלאת מחיר הקרקע יותר ממחירה? 	"גירסת רש""י שתות קנה ומחזיר אונאה לא אמרן אלא במטלטלים ודייקו התוס' (ד""ה ה""ג) דמשמע דביתר משתות יש לקרקעות אונאה [וכך באמת דעת רש""י בב""מ נז,א ד""ה ביטול מקח]. ולדעת ר""ת עד פי שנים אין לקרקעות אונאה, ופי שנים יש ביטול מקח, והסתפקו התוס' אם בפי שנים הוא ביטול מקח או במעט יותר מפי שנים ובפי שנים עדין אין אונאה <sup>פ</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פ.  והר""ן  (ד""ה והא)  חלק וכתב שבקרקעות אין אונאה ואין ביטול מקח ואפילו בדבר מופלג כמו שכתב הרי""ף ז""ל בפרק הזהב.</span>"	קידושין מב: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצט. באלו דברים התפרש בגמ' 1) שיש שליח לדבר עבירה (4) 2) שאין שליח לדבר עבירה (2)? 	"1) מעילה, שליחות יד לב""ה, טביחה ומכירה, לשמאי הזקן בכל העבירות ואיבעית אימא רק בדיני שמים ואיבעית אימא רק ברציחה.<br>2) בשחוטי חוץ, ובעבירה שהשליח נהנה כבועל את הערוה או אוכל חלב."	קידושין מב: - מג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רא. באיזה אופן יש שליח לדבר עבירה לדעת התוס' ומדוע ובאיזה אופן הסתפקו ומדוע? 	"כתבו התוס' (ד""ה אמאי) שבשוגג יש שליח לדבר עבירה דלא שייך למימר דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים. והסתפקו התוס' (בד""ה שלא) באומר לשליח פשוט ידך לכד של שמן ותהנה מן הסיכה או שב על עורות של הקדש או התחמם בגיזי עולה והשליח לא ידע שהם של הקדש דהשתא לא עשאו שליח אלא מן ההנאה, אם יתחייב המשלח כדאמרינן גבי מעילה או דילמא זה נהנה וזה מתחייב לא אמרינן."	קידושין תוס' מב: - מג		
